הצטרפו אלינו בפייסבוק!

הפעלת לחץ על הילד להיגמל מזיקה לו – בייבילי חווה דעה

ליאת סגל אפשטיין, יועצת שינה והתפתחות תינוקות, משתפת את מאקו בדעתה בנושא.
מוזמנים לקרוא ולקבל כמה טיפים בנוגע לגמילה מחיתולים.

.

אז מה ליאת אמרה?

ליאת סגל-אפשטיין, יועצת התפתחות, מסכימה עם מיכל דליות. "המצב מאוד תלוי בדמויות שנמצאות סביב הילד ומה הן משדרות לו. אם ההורה בלחץ שהילד לא יקבל מענה בגן העירוני לתהליך הגמילה, אז גם הילד יהיה בלחץ. לעומת זאת, אם הילד נכנס לגן כשהוא אינו גמול, וההורים והגננת מקבלים זאת ולא מביאים אותו למצב שהוא נעלב מכך ולא כועסים עליו, אז אין לחץ. שני הגורמים המשמעותיים ביותר שמשפיעים על האופן שבו הילד מגיב לגמילה הם ההורים והגננת. לתהליך הגמילה מאוד חשוב המקום המאפשר והמקום שמבין את הילד, כי בכעס הסיכוי להיגמל מאד קלוש. הוא יקרה, אבל עם המון קשיים בדרך".

סגל-אפשטיין ממליצה לערוך שיחה כנה עם הגננת אם הילד עדיין אינו גמול, ולמצוא ביחד איתה את הדרך הנכונה לעזור לילד להיגמל. "חשוב גם שהילד יהיה מוכן לגמילה. יש ילד שיהיה מוכן בגיל שנה ועשרה חודשים, ויש ילד שיהיה מוכן רק בגיל שלוש וקצת. זה תהליך הדרגתי: צריך תחילה לחשוף אותו לסיר ולאסלה, ולנסות להוריד ולהחזיר את החיתול. אחר כך להעלות לאט לאט את הזמן שהוא ללא חיתול, רצוי בבית, ואם יש שיתוף פעולה מהגן אז לנסות גם בגן. בגן העירוני, בגלל שהם אוכלים רק ארוחת בוקר, כדאי שהילד יגיע עם חיתול ואחרי הארוחה להוריד אותו למשך שעתיים-שלוש בזמן שהוא משחק. להתחיל בשעה ולהעלות את הזמן בהדרגה. זה חייב להיות משלים בבית ובגן, ובסוף השבוע רצוי שיסתובב ללא חיתול באותן שעות כמו בגן. ברגע שהילד יכול להגיד שיש לו צורך להתפנות, ניתן לדעת שאפשר להגיע איתו ליום מלא ללא חיתול".

סגל-אפשטיין מציינת כי האווירה התומכת והלא מלחיצה חיונית לגמילה. "זה יכול לעשות רק נזק אם לוחצים על ילד שהוא רחוק מלהיות גמול ונשלח לגן עירוני, להיגמל לפני הכניסה לגן. רק כשהילד מראה באמת נכונות אז אפשר להתחיל איתו תהליך גמילה, כי אם הוא לא מוכן לזה זה רק ילחיץ אותו".

לקריאת המאמר המלא – כאן

.

לחזרה לעמוד ראשי – כאן

שם מלא טלפון מייל
מאשר קבלת חומר פרסומי ודיוורים מהאתר

כל הזכויות שמורות לבייבילי מתפתחים בחיוך. ייעוץ שינה וליווי התפתחותי לתינוקות וילדים, מגיל לידה ועד גיל 5. רח הר הצופים, רחובות